אִישׁ אִישׁ - וְקָרָתוֹ # אוסיפ מנדלשטם

התרגום מוקדש לפרופסור עמרי רונן (1937 - 2012)

תרגום מרוסית: ריטה קוגן

פורסם במוסף תרבות וספרות של עיתון הארץ ב-15.02.13

אִישׁ אִישׁ - וְקָרָתוֹ. הַלָּז חוֹשְׁבָהּ לֵעַרַק,

לֵפּוּנְץ' תְּכוֹל-מַבָּט, לֵיַּיִן מְבֻשָּׂם.

אך עֲבוּרָם הִיא צַו, אַכְזָרִיּוּת מִשַּׁחַק,

שֶׁיֵּשׁ לָשֵׂאת לַצְּרִיף רָעוּעַ, מְעֻשָּׁן.

 

מְעַט גְּלָלֵי עוֹפוֹת לְהִתְחַמֵּם בַּחֹרֶף,

וַחֲמִימוֹת פְּשׁוּטָה שֶׁל שֶׂה תָּמִים, אִטִּי.

כָּל כָּךְ רוֹצֶה לִחְיוֹת:  כֹּל לְטִיפָה בָּעֹרֶף,

וְכָל גַּפְרוּר בּוֹעֵר יְנַחֲמוּ אוֹתִי.

 

בַּיָּד אֲנִי מַחְזִיק צְלוֹחִית חֵמָר נוֹטֶפֶת.

שְׁחָקִים מְצַרְצְרִים וּשְׁמִיעָתִי כְּבֵדָה.

הָעֵשֶׂב כָּאן צָהֹב, הָאֲדָמָה עוֹטֶפֶת:

אֹהַב אֶת פַּשְׁטוּתָם בְּעַד פְּלוּמָה צְפוּדָה.

 

רַשְׁרֵשׁ-רַשְׁרֵשׁ בַּקַּשׁ וְחֶרֶשׁ גַּע בַּצֶּמֶר,

בֵּינוֹת לַמַּחְצָלוֹת רְעֹב כְּמוֹ תַּפּוּחַ עֵץ.

בַּקֵּשׁ קִרְבָה לַזָּר, מִכָּל אֵיבָר וְעֵבֶר.

גַשֵּׁשׁ-גַשֵּׁשׁ בָּרִיק בְּצִפִּיָּה אֵין-קֵץ.

 

דַּרְכָּם שֶׁל הַקּוֹשְׁרִים עֲלֵי שְׁלָגִים נֶחְפֶּזֶת:

הֵם עֵדֶר שֶׁל כְּבָשִׂים - חוֹרְקִים עַל שְׁבִיל קַרְחִי.

קָרָה שֶׁלִּי - סִרְפָּד, לִינָה מָרָה, מֻקֶּזֶת.

וְשֶׁלָּהֶם - עֶלְבּוֹן - נֻקְשֶׁה, נִשְׂגָּב, מִלְחִי.

 

אֶצְעַד. בַּיָּד פָּנָס עַל מוֹט אֶרֶךְ אַפַּיִם,

וְכֶלֶב לְרַגְלַי וְכוֹכָבִים דּוֹקְרִים.

מַגֶּדֶת עֲתִידוֹת לִי תְּנַבֵּא כִּפְלַיִם.

וְשֶׁלֶג כֹּה לָבָן מַכֶּה בַּסַּנְוֵרִים.

קוים לדמותה: רִבּוּעַ, עִגּוּל, מְשֻׁלָּשׁ

אֵין לְהַכְבִּיד בַּמִּלִּים, בַּמִּבְנִים!

פַּשְׁטוּת הִיא הַפְּשָׁט וְהַדְּרָשׁ:

רָבִיד מִרְפָּסוֹת עַל חֲזוֹת בִּנְיָנִים.

רִבּוּעַ, עִגּוּל, מְשֻׁלָּשׁ.

עֵין הָרָקִיעַ, כְּחֻלָּה בְּלֹא עָב,

נִפְקַחַת אֶל יָם מְרֻפָּשׁ,

וְסֹב-מִסְתּוֹבֶבֶת, אוֹמֶדֶת מֶרְחָב.

רִבּוּעַ, עִגּוּל, מְשֻׁלָּשׁ.

הָעַיִן בּוֹחֶנֶת סְמַרְטוּט פּוֹעֲלִים,

אָדֹם, מְרֻבָּע, מְפֹרָשׁ,

מוּנָף - מִתְגָּרֶה בַּשְּׁוָרִים-עֲגָלִים.

רִבּוּעַ, עִגּוּל, מְשֻׁלָּשׁ.

פַּרְסָה מְשֻׁלֶּשֶׁת לָעֵגֶל זָהָב -

תִּדְרֹס כֹּל עָמֵל וְחַלָּשׁ...

חַמָּה מַבְזִיקָה בַּפַּס אוֹר מְקֻוְקָו.

רִבּוּעַ, עִגּוּל, מְשֻׁלָּשׁ.

קָלֵידוֹסְקוֹפּ נָע, מְקַרְקֵשׁ, מִטַּלְטֵל

מוּל עֵין הַשְּׁחָקִים הַלֵּאָה.

בּוֹלֵל הוּא הָעִיר - הָאָבִיב וְהַתֵּל -

לִכְדֵי לִוְיָתָן-מְצֻלָּע.

The spatial effect of colors and forms, from Wassily Kandinsky's course at the Bauhaus Dessau

by Eugen Batz , 1929

 



חֲפָצִים (2)

 

אַתְּ כֹּה צְנוּעָה, קְדוֹשָׁה שֶׁלִּי בּוֹחֶנֶת,

וְכֹה פְּשׁוּטָה: קְפָלִים-קְפָלִים בְּגָדַיִךְ,

גַּבָּה סְדוּרָה אֶל עֵין הַדְּבַשׁ רוֹכֶנֶת,

רַכּוּת שֶׁל עוֹלָלִים טְמוּנָה בְּמַחְמַדַּיִךְ.

מֵעַל רֹאשֵׁךְ הִלָּה, קְבוּעָה וּמְפֹרֶשֶׁת,

תּוֹחֶמֶת מַה נָשִׁי וּמַה כְּלַל אֱלֹהִי.

תִּזְכֹּרֶת הַדָּמִים, עַל אַף שֶׁלֹּא נוֹטֶשֶׁת,

נָסוֹגָה מִיָּפְיֵךְ הָרַךְ וְהַפִּלְאִי.

 





 

חֲפָצִים (1)

 

עֵין דְּבַשׁ וְקָרָמֶל קְבוּעָה בַּסְּבַךְ נְחֹשֶׁת.

עַפְעַף עִנְבָּר עָצוּם בּוֹחֵן פַּת גּוּף חִוֵּר.

חֹד מַחַט חֲלוּדָה חוֹדֵר. הַב לִי תַּחְבֹּשֶׁת

לִקְלֹט דָּמִי מִפְּנֵי תַּכְשִׁיט כּוֹכָב דּוֹקֵר.



 

נכתב בסנדאת שירה בהנחית טל ניצן

 



רוברט גרייבס # אֹדֶם וְאַחְלָמָה

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם,

נֶאֱמָנָה לְבַעֲל הַיַּצִּיב.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת כְּנֵטֶף מֹ‏ר,

נֶאֱמָנָה רַק לְעַצְמָהּ.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם,

וּכְלַל הַבְטָחוֹתֶיהָ תְּקַיֵּם.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת כְּנֵטֶף מֹ‏ר,

אַף נֶדֶר לא תִּדֹּר.

אַחַת עוֹנֶדֶת אֹדֶם כֹּה מֻשְׁלָם,

וּבַצְּנוּעוֹת כָּזֹאת,

כִּי זָר יַחְשֹׁב -  זוֹ אַךְ זְכוּכִית פְּשׁוּטָה -

וְלֹא יָסֵב שֵׁנִית אֶת מַבָּטוֹ.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם,

וְרָם כְּבוֹדָהּ בְּעֵין תּוֹשָׁבֵי הָעִיר.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת כְּנֵטֶף מֹ‏ר,

אֵינָהּ זְקוּקָה לְאַהֲדַת הָמוֹן.

האַחְלָמָה, שְׁקוּפָה וּוְרַדְרַדָּה

אֲשֶׁר לְצַוָּארָהּ,

טוֹמֶנֶת בְּתוֹכָהּ גַּן אֵל נָטוּעַ,

שָׁם עַיִן תְּשׁוֹטֵט וְתֹאבַד.

מֵעַל רֹאשָׁה סְנוּנִית בּוֹדֶדֶת חָגָה,

שׁוֹמֶרֶת הִלָּתָהּ, פֶּן תִּשָּׁבֵר:

תִּפְאֶרֶת וְיִרְאָה שֶׁל נָשִׁיּוּת,

זוֹ, שֶׁלְפִי שָׁעָה לֹא הִתְגַּלְּתָה לָאִישׁ.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם,

עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי כֹּל הַסְּעָרוֹת.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת כְּנֵטֶף מֹ‏ר,

וְכָל הַסְּעָרוֹת כֻּלָּן עוֹדָן שֶׁלָּהּ.

(תרגום: ריטה קוגן)

בוריס פסטרנק # ליל חורף

סוּפוֹת הלבינו פני תבל -
אַדְמַת הֶפְקֵר.
הנר בָּעַר בַּבַּיִת אָפֵל,
בָּעַר הנר.

כמו בלֵיל קיץ עָט הָעָשׁ
לָאוֹר, מֻלְהָב,
כך שלג בפתיתיו נָקַשׁ
על האשנב.

הכפור העז על פני זכוכית
תְּוָאִים אִיֵּר.
הנר בעלטה הבהיק,
בָּעַר הנר.

על התקרה צללים יצאו
בַּמְּחוֹלוֹת.
גֵּו וְיָדַיִם הצטלבו,
וגורלות.

מִנְעָל על מרצפות היכה
עת נפילה,
ודֶּמַע שעווה נִקְוָה
אל גֵּיא שמלה.

סוּפָה הלבינה פני תבל
ללא היכר.
הנר בָּעַר בַּבַּיִת אָפֵל,
בָּעַר הנר.

מַשָּׁב פְּרָצִים בַּנֵּר גָּעַר,
אך הוא לָהַב,
וזוג כנפי שָׂרָף פָּעַר,
והוא דמוי צלב.

היה זה פברואר מושלג,
סוֹעֶה, סוער.
אך לעת לַיִל, חֹל וחג,
בָּעַר הנר.


1946

"ליל חורף" מאת בוריס פסטרנק מתוך "דוקטור ז'יוואגו", תרגום ריטה קוגן

תִּקּוּן רָחֵל

הִתְהַלַּכְתְּ, מְעֻנָּה, בֵּין יַמָּה לָעִיר,

רֵאוֹתַיִךְ יְגֵעוֹת, שִׁירָתֵךְ מוּצֶלֶת.

אֶת יָפְיֵךְ הִלְּלוּ וְקִלְּסוּ תָּדִיר

עֵת בִּקַּשְׁתְּ אָהוּב, רְפוּאָה וְיֶלֶד.

דָּם שָׁחֹר - אָדֹם

מִמְחָטָה מַכְתִּים,

בַּקִּבּוּץ-גַּרְדּוֹם

לֹא צְרִיכִים מֵתִים.

אֵין רוֹמַנְטִיּוּת בַּגְּוִיעָה אִטִּית.

אֲחַיֶּה אוֹתָךְ, לָךְ אֶלְחַשׁ " תּוֹרֵךְ ".

הֲיִי פִּיּוּטִית אַךְ מְצִיאוּתִית,

וְקִרְאִי לוֹ אוּרִי, לְיַלְדֵּךְ - בְּכוֹרֵךְ.